|
בדיוק בשנייה האחרונה
לעזוב הכל
ברגע הסיום
להרפות
מה אני בכלל
אין כבר בשביל מה
לא נשארה ברירה
לשחרר
לא להאמין שאפשר
לדעת אמת קרה
לברוח מהכל
תרופה רק לא לסבול
מהכאב
מחשבות הגונות
להבין ש..
זה נגמר
ואין לאן להמשיך
לחפש תשובות
לחפור בור למציאות
לחזור
להסתכל
ולקום
לא להאמין שאפשר
לדעת אמת קרה
לברוח מהכל
תרופה רק לא לסבול
מהכאב
|
|
|
בשואה, היו
יהודים שנטרו
טינה לתפיסה של
דאגה למחר,
וטענו כי יש
לנהוג לפי "אכול
ושתה כי מחר
נמות". ואכן, הם
אכלו ושתו
ולמחרת מתו.
אדולף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.