כשהכדור מונף גבוה באוויר
קשה לדעת בצד של מי הוא ייפול.
אנו ממקדים בו את המבט
כדי לא לפספס
ומה כבר אנחנו מפספסים בעצם?
אתה נותן לי לרוץ לקראת נקודת הסיום
שאפילו אתה לא בטוח היכן היא ממוקמת.
להלחם עבור מטרה
שכלל לא הובהרה לי מראש.
ואני,
בכיליון עיניים וסיפוק מדגדג
מנסה לרצות אותך.
תעזוב אותי, תשנא אותי, תיקח אותי, תאהב אותי
רק תן לי לסיים כבר.
אתה יודע שאני אחכה לנצח
רק שהנצח שלי קצר משלך.
בצעקה אילמת של תסכול מהול בחוסר הבנה
אני נתפסת במילים המתוקות שלך
שמבטיחות קתרזיס בלתי נשכח.
מבטיחות אותך.
אני כבר לא יודעת מי מוביל את מי.
או מי מוביל.
מטושטשת מהמאבק האינסופי הזה
אני מרימה את המבט, לרגע אחד
מחפשת,
אצל מי נמצא הכדור עכשיו? |
