שאלו אותי אנשים זרים, למה לך בחור צעיר פנים עצובות,
אמרתי להם: זרים, זו אהבה,
אהבה? הם שאלו. אמרתי: אני מאוהב, אך לא עצוב,
שאלו אותי אותם זרים, פניך מראות סבל.
על אובדן אהבתך.
הירח הביט בי לאחר הגשם,
הביט בי ואמר, פניך מראות סימני אהבה, סימני כאב,
אני יכול לשמוע את ליבך קורא בשמה,אמר לי הירח
ושאל אותי, למה אתה לא עוזב את האהבה,
ואני הסתכלתי על הירח ושאלתי אותו,
ירח, אתה מסוגל לעזוב את השמיים?
לבד בגשם ונעלם הירח,
מסתובב וחושב עליה,
עם טיפות הגשם הצלחתי לדמיין את פניה,
עם השקט של הלילה שמעתי את ליבי קורא אליה.
נווד זר אמר לי, זאת אהבה ,
אל תוותר עליה, זאת תמיד האהבה.
נכתב לאחת האנשים הכי מדהימים שפגשתי בחיים שלי...
24.12.2005 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.