איליא משה / בין ערביים |
הערב יורד אט אט
השמש שוקעת במים
והלב הולם בלאט
הים הרחב לחיקו אוסף
שמש רכה וחמה
בחיבוק ענק אותה עוטף
מפני הלילה לשמרה.
כאותה נערה נפלאה
זו הרכה, העדינה
שמדי ערב אלי כמהה
לרבוץ בחיקי כילדה
לגונן מפני הלילה
ולאהוב עד אין-קץ
אהבה שלא די-לה
כמעיין המתפרץ,
כמו הים הגואה לעת ערב
כך ליבי מוצף ופורץ
רצון עז ודוקר כחרב
להיות בתוכה עד אין-קץ
ללגום מצוף שפתיה
לנוח חרש בין שדיה
להישאר בה לעולם
כמו השמש והים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|