היינו ילדים, קצת אחרי בית ספר
והזמן זועק לי "באה השעה".
אומר לאמא שלום ויוצא לארץ חדשה.

עולה על מדים - ירוקים הם השמיים.
צבא של נמלים - עם רעל בעיניים.
מגיע לפלוגה - המחשבות כבר נשרפו.
עולה אל המגדל - הזמן  נותר קפוא.

עומד על המשמר והזמן לוחש לי
"מצטער לא מחכה לך בחוץ".
הכל פה מיותר,
זמן יקר נשרף לי
שלוש שנים שהולכות לאיבוד.

עברו חודשים מספר,
באותה עמדה ניצב
אילם וגם הזמן לא מדבר.
שומר על מדבר.
כמהה לשחרור חושב
מקומי פה מיותר.


אז אני מחליט להירגע קצת
לחיות את  החיים יותר פשוטים.
לוקח את הגיטרה ומנגן לך
שיר של חיילים.

זה רק זמן .
זה עוד מעט נגמר.
אל תיפול רוחך תביט אל המחר.
זה רק זמן.