התעקשתי להשאיר את החלון פתוח כל הלילה. המזגן מחניק לא פחות
מהאין-מזגן ואויר הלילה כאן עדיף עליו הרבה. אפילו במרחק קצר
כל-כך מן הים. בארבע וחצי בבוקר העיר אותנו המואזין, קולו חודר
ללא הפחתה דרך החלון הפתוח. את ה"אללה הוא אכבר" הוא צועק, כך
נוצר הרושם, בכוונה לעברנו. אחר-כך הוא מפנה את שאר תפילתו אל
מאמיני מוחמד. קולו נעים, מסתלסל-עוגב בלהט על הסבל והשנאה. לי
זה לא הפריע. לא מפריע לי להתעורר לקול רעש מוסיקלי. כשהייתי
ילד היה אבי מעיר אותנו בבוקר שבת, לעתים קרובות, לצלילי
סטראווינסקי, בעוצמה מלאה. אשתי טוענת כי קו הקשב הזה לזולת
עובר כחוט השני במשפחתנו, בין גברי המשפחה. מאב לבן ולנכד. היא
קמה וסגרה את החלון. היא מעדיפה את המחנק.
אחר-הצהרים לקחתי את הילדים אל הגבעה, להעיף עפיפונים. הימים
יפים להפליא בעונה הקצרצרה הזו של השנה. הנחשים ניעורו משנת
החורף שלהם והם נמלטים ונחבאים כאשר הם חשים את צעדי רגלינו.
היתה רוח טובה והעפיפונים המריאו לגובה רב. זכינו בגבעה הזו
סתם כך. יש עליה, כך טוענים, שרידים ארכיאולוגיים כלשהם. איש
לא ראה אותם מעולם אבל בשלם נצלה מבניית צמודי-קרקע. היא מגינה
על ביתנו מירי שטוח-מסלול.
יוסי בנאי מתנגן על מכשיר הקומפקט דיסק. קולו הגברי המעוגל
והשקט מפכה בחדרי הבית.
אנחנו ממתינים.