ישבנו שם.
כל כך קרובים.
כל כך קרובים שזה פשוט דרש -
אבל לא.
כל כך קרובים שיכולתי לבחון כל פריט קטן שמרכיב את הפנים שלך:
צלקת קטנה של אבעבועות רוח על העפעף;
נקודת חן קטנה המוחבאת בגבה;
זיפים קטנים שמבצבצים בצדי הלחי;
חמוד,
אבל רק לדעתי.
למרות ש... זה לא זה.
זו לא הסיבה.
זה מה שגיליתי אחרי שעברת לידי.
מה שמתחת.
(כן, קיטש.
תסלחו לי, אני נקבה).

- זה לא היה כזה מצחיק, זה אפילו די עלוב.
- אני צוחקת כי גם אני בדיוק חשבתי על זה.

כמה כאלה היו לנו.

מעניין שבכלל לא שמת לב למה שקורה סביבך.
מעניין שאני ראיתי אותך,
למרות שאף אחת אחרת לא ראתה.

אבל אותי,
אתה לא ראית

בן זונה.