חורף לבן / מתחת לשמיכה |
בערב יום הזיכרון
הלב שלי הרגיש יתום.
לא זכיתי לחיבוק
ממך
או מכל אחד אחר.
הייתי לבד
עם הנופלים
הם היו רבים כל- כך
וזה כאב.
דמעות צרבו את עיניי
אבל פחדתי לאפשר להן לפרוץ
היה עומס על לבי
הוא היה קשה לנשיאה.
אז כשהגעתי הביתה
הסתתרתי.
ובכיתי
מתחת לשמיכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|