עדי אלימלך / עירי |
בין זרמי ביוב דקים
הילכתי
בודדה אך איני
לבדי.
נזירי הארמנים
חלפו בעדי,
מחככים גלימתם
מזהיבים בצלבם.
קול נגן ערבי
ליווני,
מסלסל באוזני
מכתיב קצב צעדי.
ריחות השוק
מילאוני,
דוק רקב הפירות
הססגוני
אמת המים,
ההמון סביב
זיעת הכפיים,
ואני בם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|