|
כותבת על עצמה במנצח נחושה
נעלמה בין אדמה שבורה לעין תמוהה
קיסם שבור מחפש את דרכו
שיניה נוקשות מחכה לחיבוקו
יום עובר ולוחשת לשמו
במצח נחושה נשבת בקיסמו
אדמה חרוטה וקיסם דקיק
מצח נחושה בזמן זיווג מהיר
שיניה נוקשות לאור הכפור
ילדה ולא הולכת לאחור
מקעקעת את גופה במחט דקה
שוקעת ונעלמת בין כפלי הקרקע
עין לפתע נעלמה והתעוורה
דמעה חרטה את שמה
קיסם נשבר בין שניים
קראותיה לעזרה הלו כהרף עין
במצח נחושה הרימה גבה
והיא- רק ילדה |
|
|
דגדגן זה הזה
שלמעלה, נכון? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.