|
היא הולכת איתי כבר הרבה מאוד זמן
לא עוזבת אותי גם כשאני לבד
ואני מחפש בה את המבט המיוחד
אבל כשהוא לא מגיע
אני נשאר עם ההרהור הממולכד
שואל לאן אנחנו הולכים
היא מחייכת זוממת
נעלמת בין אנשים
תמונה מטושטשת של חיים אחרים
של זמנים מתפשרים של תאים אפורים
ויש חדירה אבל מה עם החיבוק?
חזיה על הרצפה
אבל מה עם האיפוק?
וזה לא יגמר טוב. זה לא יגמר
קרחונים נמסים בבוקר אחר
בבוקר אחר |
|
|
בכלל הטביעו
אותי.
-קורט קוביין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.