כולם כבר באו, איזה התרגשות, ארוחה גדולה, יש קניידלך, קרעפלך,
געפילטעפיש, מלא דברים של אשכנזים, נתחיל לקרוא באגדה עוד
שניה, זה חג! אין כמו פסח! רק חבל שכל שנה זה אותם אנשים, די
נמאס כבר כי כולם מכירים כבר את כל השטויות של כולם, את ההגדה
ה"מיוחדת" של הדוד שלי, זאת שאמורה להכניס קצת הומור לערב, כמה
פעמים אפשר לשמוע את הבדיחה הזאת על המכה ה - 11?
לא נורא... הנה הסתיימה כבר ההגדה, מדהים שכל שנה היא מתקצרת
עוד קצת, יאללה "שולחן ערוך", כולם טוחנים כאילו לא אכלו שבוע,
לקחתי קצת עוף, קצת אורז - אני לא כל כך רעב, אפילו שהייתי
אמור לשמור על התיאבון אני במטבח כל היום, לעזור, אז לוקחים
קצת מכל דבר, מה הבעיה? גם ככה אני לא רוצה להיראות כמו בהמה
בערב.
הנה, אחרי הארוחה, כרגיל, מתחילים עם השיחות על הפוליטיקה,
הפעם החלטתי שאין לי כוח להשאר, אז הלכתי...
בדרך החוצה אח שלי עוצר אותי - "לאן אתה חושב שאתה הולך, צריך
לעזור ואני הולך למסיבה אחר כך!", בערך שניה לקח לי לתפוס לו
את הראש ולדפוק בשולחן, פתחתי לו את כל האף, הכל היה מלא דם,
מלא המולה מסביבו, כולם דאגו לו אז עזבתי בשקט.
במעלית אני פוגש את השכנים המעצבנים האלה מלמעלה, אלה עם הילד
המופנם הזה שתמיד שהוא רואה אותי ברחוב הוא משפיל מבט בשביל לא
לומר שלום, הרגשתי כל כך משוחרר, אז אמרתי לו שאם הוא ממשיך
להיות מופנם אני עכשיו בועט לו בבייצים, הוא לא ענה, אז הכנסתי
לו עם השפיץ של הנעל - בחיים לא ראיתי מישהו מתמוטט כל כך מהר!
ההורים שלו ישר נפלו לרצפה, האמא בשוק, האבא שלו מנסה לבדוק מה
קורה איתו, מזל שהמעלית נעצרה, לא היה לי כוח להסתכל עליהם.
יצאתי מהבניין והתחלתי להסתובב ברחוב, לא ידעתי לאן אבל משום
מה פניתי די הרבה, כאילו מישהו מוביל אותי. ואז פגשתי אותה...
היא הייתה מושלמת לערב כזה, בלאקרית כאת, ממש יפה, טונה מייק
אפ מתחת לעיניים, מאלו שנראות תמיד עצובות, היא ישבה ליד החנות
הזאת של הרהיטים, נשענה על החלון ראווה, לא היה לי מה להפסיד,
בייחוד הערב, אז התחלתי לדבר איתה, היא דיברה המון על חברות
שלה שעזבו אותה ועל חבר שכבר לא אוהב אותה, לא ממש שמתי לב -
לא יכלתי להוריד את העיניים מהחזה שלה, נראה לי שהיא שמה לב
אבל לא היה אכפת לה, העיקר שמישהו מקשיב, ואז התאפסתי והתחלתי
להקשיב למה שהיא אומרת, גם די הבנתי אותה, ואז היא התחילה
להפתח באמת, היא רצתה לבכות אבל לדעתי היא פחדה שימרח לה כל
האיפור. דיברנו בערך שעתיים ואז הלכנו קצת, מסתבר שהיא לקחה
אותי לדירה שלה, שנכנסנו חבר שלה ישב שם, בשניה שהוא ראה אותי
הוא השתגע, קפץ מהספה, התחיל לצעוק משהו וללכת הלוך וחזור,אני
רק זוכר שהוא אמר "שרמוטה" בבירור, הוא נראה מהחברים המכים
האלה, היא ניסתה להרגיע אותו, להגיד לו שאין בינינו כלום ושהיא
רק פגשה אותי, אבל הוא התחיל להתקרב אליי, ברגע שהוא הגיע
למרחק יריקה דפקתי בו את הפנס שהיה על השולחן, פנס כבד כזה
שמספיק ליומיים, הוא התחיל לקלל אותי, בזמן שהוא שכב על הרצפה
חשבתי רגע, ברגע שהוא תפס לי את הרגל, בעטתי לו בראש איזה חמש
שש פעמים עד ששמעתי את הקולות פצפוץ האלה ששומעים בסרטים ומשהו
לבן התחיל לצאת לו מהלמעלה של הראש, לא ידעתי מה לעשות אז
יצאתי החוצה, ורק אז שמעתי את הצרחות ההיסטריות של החברה שלו,
פתאום היא אוהבת אותו! ביציאה מהבניין הרגשתי כאב חד בעורף
וראיתי שחור, התעוררתי בבוקר, השמש הייתה לי בפול ווליום ישר
לפרצוף,  הסתכלתי בשעון, היה לי כאב ראש עצבני כל כך, היה כבר
11, אז התחלתי לרוץ הביתה, "כוס-אחטק יש לי מועד ב' מחר ועוד
לא התחלתי ללמוד".