New Stage - Go To Main Page

בובן דוקטזי
/
עלי שלכת

יום ולילה, ושוב יום, ועוד אנחנו על אותה ספה שרועים,
מחובקים, חיבוק כל כך אוהב, כמו להתעטף בעננים,
נשימות כבדות, מלוות שעות על שעות, בהן שנינו כך,
שותקים, כשזוג לבבות מכושפים, מסתבר, אין שום צורך במילים.

אבל עכשיו זה רק שדות שרופים, חלומות פזורים, בהם הרוח משחקת,
סתם עוד ים של זכרונות רכים, שנשברים כמו גלים, עלי שלכת,
כמו לראות מפל של כוכבים, שבוערים, ומאבדים את השלהבת.

אני יודע שזרעתי הבטחות, שהתנפצו לרסיסים,
כמו כוס זכוכית הצונחת מגובה אלף מגדלים,
עכשיו אני אוסף אותם אלי, לאט, בלאט, נחתך מן השברים,
הנה חלפו, ועופפו כחול שנתיים, ועודי נלחם פה בצללים.

זוכר איך עמדת בגשם, ספוגה עד לשד העצמות,
וכמו בכל מצב אחר חייכת, אמרת שאין סיבה לבכות,
עתה זה גם עינייך שלך גדושות דמעות נקוות,
עת אני שותק הפעם לבד, גוזר כישוף עתיק, שעטף זוג לבבות.

כן, עכשיו זה רק שדות שרופים, חלומות פזורים, בהם הרוח משחקת,
סתם עוד ים של זכרונות רכים,שנשברים כמו גלים,פצפוץ עלי שלכת,
כמו לראות מפל של כוכבים, שבוערים, ומאבדים את השלהבת.



(בית 3, שורה 4: "כחול" = כמו חול)




היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 26/5/05 9:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בובן דוקטזי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה