לא משנה לאן אלך, צלך רודף אותי
כה מעיק לא עוזב, לא נחלש
בלילות לפני שנרדמים
אני חושבת עליו,
הכל זכרונות רחוקים שרק מרחיבים את הפער
ואני אוהבת, כל כך אוהבת.
קצת מיותר וחבל לומר שעור גופך מחוספס ממש
ואינך מגולח כראוי, זה דוחה (אומרות רובן)
ככה מדמיינת מחייכת ו-"שלא יאהבו אותו לעולם, רק אני"
ואני, אני אוהבת, כל כך אוהבת
מצחיק לדמות אותך לשירים, אתה הסרפד שבוורד,
החרגול שבפרפר, לא יפה, לא רך, לא רומנטי.
ואני אוהבת אותך, כל כך אוהבת... (שתדע) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.