גזירת הכעס והאיבה ניצב חזק על המשמרת
אור בורח מהרציפים, חובק מציאות אחרת
בשיירות חסרות הרמוניה וברוע נטול צללים
גיהינום אמיתי של טוהר משתיק את עול המחוגים
אין אויר, ואין נשימה
עבד לפחדייך אהובה
אין מקום, ואין אחר
גורלך רץ וממהר
קן התפר משתכר בין החול והגלים
דגל ריק מתבוסס יוצר בניינו אלף חללים
הם קטפו אותי לתוכך בלי מנוס או נסיגה
ואפלטון לו מחייך ,ומכוון אל הרכה
אין אויר, ואין נשימה
עבד לפחדייך אהובה
אין מקום, ואין אחר
גורלך רץ וממהר
אל לנו לבסס קיום על פי מראות
מי אנחנו למיין בין הזוהר לזוועות
מטוטלת מתנדנדת ובתוכה הסוד
אהבה חסויית טעם ובה חבוי הקוד.
אין אויר, ואין נשימה
עבד לפחדייך אהובה
אין מקום, ואין אחר
גורלך רץ וממהר
|