לפנות בוקר ילדה הולכת
כאילו בורחת מהחושך
היא הפסיקה להלחם עם הבדידות
רק בה יש שקט
היא התרגלה לאבד
וכבר לא עוצרת בעדה
פזמון:
האנשים צועקים לה מעבר לענן
לאן את הולכת?
איך הגעת לכאן?
הולכת בחושך מעל פנס דולק
מאיר שאר פנים, כי עיניה כהו כמת
"קרבה" אינה מילה מוכרת
רק זכורים עוד אירועים של ילדה קטנה בלי מסגרת
ו"חברים" שרק פוגעים
זה פחות אולי יותר
מבודדת את עצמה
מכל רגש אפשרי
לא נותנת את לבה
פזמון:
האנשים צועקים לה מעבר לענן
לאן את הולכת?
איך הגעת לכאן?
הולכת בחושך מעל פנס דולק
מאיר שאר פנים, כי עיניה כהו כמת
רק שיר אחד ידעתי לשיר עד סופו
ילדה לאן את הולכת?
הבאמת היית פה? |
