הלכתי במשעולי רגשות
חציתי אגמים ונהרות
להגיע אליך מושא אהבתי
לצאת מהשריון שעטף אותי
נדדתי באש התהלכתי בין המים
רצתי להגיע למשכנך בשמיים
חלמתי על הרגע הנשגב והמתוק
שכבר לא תהיה כל כך רחוק
וחידתך המייגעת תפתר
ואל זרועותיך אמהר
אבל המציאות הייתה שונה
זאת לא הייתה אהבה
בשבילך זה היה עוד משחק לא יותר
ולבי נשבר לאט ומהר
מתוך חלומות מנופצים
וזעקת הימים
הגעתי למקום מבטחים
בלי יקירים ואויבים
שם בכיתי ושתקתי
שברתי וחיברתי
דיברתי אל הקירות
וכתבתי בדם כתובות
ריחפתי במקומות עלומים
למדתי להעריך את הדברים הקטנים:
את היופי הנסתר, והרגיל
את המתמחה, והמתחיל
רקמתי כוכבים מתקוות נושנות
הצתתי בשמיים התחלות מרובות
למדתי לשמוע שירת מלאכים
לעזור לאלו שבאמת צריכים

ועכשיו אני שלמה
אותי שוב, לא תהרוס הסערה!