איני רוצה לטבוע לעיני נהרות
על הארץ מבהיקות שארית המסכות
אין סיבה לנבור בזיכרונות חסרי טעם
לא אכנס לשם שוב, לא הפעם
כי תם הסיפור, פנטזיה נהדרת
כשמתוך נבכים הדממה בי שוברת
חיי שסועים לשניים טמונים בידי הלץ
במקום בו אני תלויה, לאורכו של העץ
פ: לילות לבנים נרדמים בדמעות
מקיצים אלי בוקר אפור משתיקות
סלח לי אהוב שאני כך עוזבת
דע שלנצח אוהב אותך, בשקט
אהבתי אותך ברחש גלי המים
חיפשתי את עיניך בעומק השמיים
הערבוב בלתי נבדל בין חלום ומציאות
לרוקם האוויל אלו שעות הגאות
פ: לילות לבנים נרדמים בדמעות
מקיצים אלי בוקר אפור משתיקות
סלח לי אהוב שאני כך עוזבת
דע שלנצח אוהב אותך, בשקט
ואולי אתה כאן ואולי עוד תחזור
דלת נפתחת אל מרגלות האור
ואם תתחרט ולא תהיה מבולבל
אחכה לך כאן למלא את החלל |
