יונתן יעקבי / חוה |
צבעים של דשא ושל ים עוטפים את שתי זרועות הזמן.
תגידו לה שאני כאן, יושב דומם ומחכה,
ואם לא כאן אז בטח שם, כי אם אהיה ודאי אהיה,
ודאי עכשיו.
ואבנים בתוך כיסים של מכנסיים לבנים,
ואותיות, וכך וכך ימים ועוד כמה שעות,
וליפופים, פסים של עור שחור על פני הענפים,
וגהינום, וקצת שקיעה, וים כחול, ואניה,
והשמים שואפים את העשן אל הריאות,
המלאכים עומדים בתור בקצה ענן כדי לראות.
תגידו לה שאני כאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|