|
מאחורי כל שורה כאובה
אני זו
בין מילה למילה
משתקפת דמעה
שלי היא.
בין מחמאה למחאה
מבעכם כראי העולם
אך אני
המביטה בו.
והיה ואינו ראוי בעיניכם עוד
לפתע חדל גם בעיניי
הלא שירי שלכם הוא
ובלי עיניכם
כעלה קמל נחשב. |
|
|
לילה ואני
נרדמת,
נכנסת לצט' לדבר
עם החברה,
והופס... איזה
פלא, אני כבר לא
נוחרת!
זו עם הכרית על
הראש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.