פנינה אל / פזורים |
תלתליך כחוטי ברזל סבוכים
ועיניך מונחות לפנים
אך יודעת אני מבטך
כל העת.
ידך משרטטת מעגלים
ממאנת ללטוף באמת
אך עודנה מדגדגת קלושות
שלא אחוש פחדך
המשווע לצאת.
כחלקים נפרדים אנו
מעירים זה את זה בנוכחותנו
אך דומה שאין מה
שיקשרנו יחד
שרטוטים שרטוטים
מעגליך נחרתים בי
מתחילים לשרוף לאיטם
אהבתנו גם היא כמעגל חוזר
להט הרגע
פחדי העבר
ובדידות ההווה
מעגל שאינו נגמר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|