שחר גיליס / נפילה |
שלא מורגשת.
אף אחד לא מסתכל לצד,
לראות אותי נופלת.
אני יושבת על רצפת אפר,
מביטה מבעד לשערותיי.
רואה שיירה של אנשים.
עם עיניים עצומות.
שהולכים יד ביד.
ובראשם עומד מישהו עם עיניים פקוחות,
והוא רואה אותי, וממשיך בדרכו.
ואני חסרת כל כוח נשכבת באפר.
נהפכת לחלק בלתי נפרד ממנו.
והשיירה ממשיכה ללכת,
עד שאני משחירה לגמרי,
וכבר לא מתעוררת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|