-אותו בסיס רעיוני של סיפור, מעובד לסרט גמר של כיתה י"א-
1. חוץ/רחוב/לילה (צילום מטושטש+שוטים
מהירים+הבזקים, כמו בחלום. הסצינה תהיה מנקודת מבטו של אסף לכן
לא ישמעו אותו מדבר רק את הילה)
אסף(בחור בן 24 ממושקף, לבוש בחולצה לבנה מכופתרת, נראה די
חנון) הולך ברחוב. הוא עובר על פני נערה ושומע ברקע צעקה
"תעזוב אותה" אבל לא מתייחס. הילה, בחורה בת 17 לבושה באדום,
רצה מבית הקפה אל אסף ועוצרת אותו.
הילה (לחוצה, מתנשפת)
בבקשה תעזור לי, הוא מציק לי כל הזמן
הילה (מתקרבת למכוניתו ומסתכלת כל הזמן לכיוון ממנו היא באה)
מהר בבקשה!
אסף רואה מרחוק בחור לבוש בשחור מסתכל עליהם ליד פתח בית
הקפה.
2. פנים/ מכוניתו של אסף/לילה
אסף מסתכל במראה שלו על הילה ורואה שהיא נרדמה, הוא מחייך
לעצמו.
3. פנים/ביתו של אסף/ לילה
אסף משכיב את הילה בזהירות על הספה בסלון ומכסה אותה בשמיכה.
4. פנים/ חדרו של אסף/ בוקר
השעון בחדרו של אסף מצלצל ואסף מכבה אותו במכה. הוא שם על פניו
כרית כמי שלא רוצה לקום משינה, אבל מוותר וקם לכיוון
השירותים.
5. פנים/מסדרון ביתו של אסף/ בוקר
כשאסף יוצא מהחדר הוא רואה פתק מודבק על דלתו "אסף אמא שלך
התקשרה אתמול פעמיים, תחזור אליה". הוא מגלגל את עיניו ומקמט
את הפתק.
6. פנים/ שירותים/ בוקר
אסף מצחצח את שיניו ומסתכל בבבואתו במראה. לפתע הוא נעצר, מציץ
מחוץ לדלת לכיוון הסלון (שם לב שהילה לא שם) יורק לכיור ויוצא
מהשירותים.
7. פנים/ הסלון של אסף/ בוקר
אסף נכנס לסלון ומביט על הספה. היא מסודרת וריקה.
אסף (ממלמל)
מה? איפה היא?
אסף פותח דלתות של חדרים ורואה שאין שם אף אחד וחוזר לסלון.
ענת, שותפתו לדירה, יוצאת מאחד החדרים וממלמלת "בוקר טוב"
בפיהוק ונכנסת למטבח. מהמטבח שומעים את ענת צועקת "אסף עוד לא
העברת את הצ'ק של השכר דירה?" אסף מגלגל את עיניו ונאנח ונכנס
למטבח.
8. פנים/ מטבח/ יום
ענת מכינה קפה על השיש. לידה ישנו מכתב פתוח. אסף נכנס למטבח
ונשען על השולחן. הוא לוקח את המכתב ואומר "אני אטפל בזה היום"
ומכניס אותו לכיס. הוא נראה מוטרד.
אסף
תגידי ענת מתי חזרת אתמול?
ענת (מפהקת ומכינה קפה תוך כדי)
ב-2 בלילה, הייתי כל הזמן עם יוני, כזה מתוק. (אסף עושה פרצוף
של עוד-פעם-היוני-הזה) אבל אין לי מושג איך אני אשרוד היום
בעבודה, אני כ"כ עייפה. רוצה קפה?
אסף מהנהן. ענת מוציאה מהמתקן לייבוש כלים כוס ובאה לשפוך
לתוכה קפה אבל היא רואה שיש עדיין בכוס שאריות של משקה קודם.
ענת
איכס אסף לא שטפת את הכוס אחרי ששתית?
אסף (מופתע)
איכס ברור ששטפתי!
ענת ממלמלת לעצמה "ממש" ושוטפת את הכוס.
אסף
אה תגידי... כשבאת... אז אממ... ראית משהו מוזר בסלון?
ענת
לא... למה אתה מתכוון?
אסף מתלבט אם לספר לה. ענת מגישה לו כוס קפה
אסף
לא ראית מישהי ישנה על הספה במקרה?
ענת
אוהו אספוש! (לאסף יש מבט של "הנה-היא-שוב-פעם-מתחילה") סוף
סוף הבאת מישהי?
אסף
לא מה פתאום אני בכלל לא יודע מי היא
ענת
נו באמת אסף אתה לא מספר לי?
אסף
אני אומר לך לא היה כלום
ענת (קוטעת את אסף)
אוי לא נורא מותק אל תדאג עוד תבוא מישהי. אתה יודע שהן אלה
שמפסידות
אסף (עצבני)
בסדר שמעתי את זה כבר אלף פעם ובאמת שזה לא היה כלום אז חבל לך
על הדמעות
ענת
טוב בסדר רק נסיתי לעזור
אסף
טוב עפתי
אסף שותה לגימה מהקפה ויוצא מהדירה במהירות
9. חוץ/תחנת אוטובוס/ יום
אסף, (עם חולצה שחורה) עם תיק עבודה הולך במהירות לכיוון
התחנה,נופל וכל מה שיש לו בתיק מתפזר. הוא קם ורואה שהוא פספס
את האוטובוס, ממלמל לעצמו "שיט" ונשען על משקוף התחנה. הוא
מסתכל על שעונו ואז מסתכל בלוח הזמנים של האוטובוס (שתלוי על
התחנה). הוא מביט במושבי התחנה ואז חוזר להסתכל בלוח. הוא מפנה
במהירות את ראשו חזרה למושבים ורואה שם את הילה, לבושה כמו אמש
עם החולצה האדומה, יושבת ומחכה לאוטובוס. אסף לא יודע איך
להתחיל את השיחה.
אסף (בגמגום)
אה... היי, מה שלומך?
הילה לא מבינה מה הזר רוצה ממנה ומחייכת לו חצי חיוך מאולץ.
אסף (חושב שוב מה להגיד לה)
אה תגידי, מיהרת לצאת בבוקר הא?
החיוך של הילה יורד ועולה לה הבעת עצבנות, היא ממלמלת "מי אתה
בכלל?" ועוברת למושב יותר רחוק ממנו "כאילו בלי שישים לב".
אסף
נו, אתמול, הבאתי אותך לדירה שלי אחרי שההוא הציק לך
הילה מסתכלת עליו בהתנשאות, בוחנת את כולו במבטה ורואה שהוא
לובש זוג גרביים שונים
הילה
אני? ישנתי אצלך? (מגחכת) אני ממש לא יודעת על מה אתה מדבר.
אסף (בעצבנות)
נו ההוא עם השחור, את אמרת שהוא הציק לך
הילה (בסנוביות)
תקשיב אין לי מושג על מה אתה מדבר, אף אחד לא מציק לי -מסתכלת
עליו- עד עכשיו (מגחכת בהתנשאות). בכלל אני לא מפה, אני רק
עובדת באיזור. (מסתכלת במבט עוקצני) סורי
אסף מסתכל על עצמו בעצבות. הוא רוצה להגיד לה משהו נוסף אבל
הילה כבר עלתה על האוטובוס שהתקרב.
10. פנים/ משרדו של אסף/ יום
אסף יושב ליד שולחנו ומסתכל על דף שכותרתו היא "פירוט המצגת על
תוכנת האקס-ריי". אסף נאנח ומניח את העט שהוא החזיק. השעון
שתלוי על הקיר מראה על השעה 10:00 בבוקר
11. פנים/ משרדו של אסף/ אחר הצהריים (המעבר בזמן יהיה בעזרת
דיזולב על השעון)
השעון מראה על השעה 17:30, אסף, יושב מרווח על כסאו עם הרגליים
על השולחן, כפתורי חולצתו העליונים פתוחים. אסף מסתכל על
שעונו, קם ויוצא מן המשרד. הנייר עם פירוט המצגת מונח על
השולחן, ריק. מעליו יש ניירות שעליהם מצוירים איש עם חולצה
לבנה מכניס אישה עם חולצה אדומה למכונית.
12. פנים/בית קפה/ ערב
אסף יושב ליד שולחן לבד. הוא מסתכל כל הזמן על דלת הבית קפה,
על השולחן יש ספל קפה ריק. מלצרית מתקרבת לשולחן.
מלצרית
שאני אפנה את זה?
אסף (קופץ כאילו העירו אותו מחלום)
מה? אה... כן, כן אתה יכולה
המלצרית לוקחת את הספל
אסף
חכי שנייה!
מלצרית
כן עוד משהו? (מצביעה לאסף על התפריט)
אסף
אה לא, לא תודה, רק רציתי לשאול אותך שאלה (המלצרית מסתכלת
עליו ומחכה)... אממ... אתמול.. אז אולי... במקרה... יכול להיות
שבכלל לא עבדת שבאותה שעה... אבל אם כן אז אולי ראית מישהי
שעברה פה, ממש ממול לבית קפה ואיזה איש אחד הציק לה והיא...
(המלצרית מנידה בראש) לא? בטוח? טוב תודה בכל מקרה... אני אקח
כבר את החשבון (המלצרית מהנהנת והולכת)
אסף נשאר לשבת. מלצרית אחרת (הילה) ניגשת אליו
הילה
החשבון שלך אדוני
אסף (לא מסתכל על הילה)
מה? אה כן כן
הילה מגישה לו את החשבון והמבטים שלהם נפגשים
אסף
היי רגע זאת את!
הילה (לא מבינה)
הא?
אסף
נו נו מאתמול בלילה עם ההוא שהציק לך והיום בבוקר בתחנה!
הילה
אה, אתה. אמרתי לך אף אחד לא מציק לי ואין לי מושג מי אתה
הילה שמה לאסף את החשבון על השולחן והולכת (אסף ברקע "חכי
שנייה!"). אסף רואה שהילה אמרת שלום לשאר העובדים, מורידה את
הסינר שלה ומגחכת עם מלצרית אחת (שמסתכלת על אסף וצוחקת). הילה
יוצאת מהבית קפה. אסף יוצא אחריה.
13. חוץ/רחוב/לילה
אסף
חכי רגע! את חייבת להקשיב לי שנייה
הילה לא מתייחסת אליו וממשיכה ללכת. אסף עוקף אותה ותופס לה את
היד.
אסף
תעצרי רגע למה את לא מוכנה להקשיב לי?!
הילה (נלחצת)
תעזוב אותי כבר! אני לא מכירה אותך!
הנערה מסצינה 1 מתקרבת אליהם ומסתכלת על אסף בכעס וצועקת לו
"תעזוב אותה".
הילה משחררת את ידה ומידו ומתרחקת ממנו במהירות.
אסף
אני מצטער נו תחזרי רגע!
הילה מתחילה לרוץ ומגדילה את הפער בינה לבין אסף. אסף רואה
אותה נתקלת בבחור עם חולצה לבנה, מדברת איתו קצת ואז נכנסת
למכוניתו. לאסף עולים פאשקבים מסצינה 1 "הוא מציק לי כל הזמן"
(הילה) ומהתחנת אוטובוס (סצינה 9) "ההוא עם השחור, את אמרת לי
שהוא הציק לך - כרגע אף אחד לא מציק לי...." אסף מסתכל על עצמו
ושם לב שהוא לובש שחור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.