אני מרגישה כה נבגדת
תוהה אם זה היה בלתי נמנע
חולמנית תמיד הייתי, ילדה קטנה
אך זאת לא עוד (אני מקווה...)
בשלשלאות ברזל אליך הייתי כבולה
עם כל "אהבתך" הרגשתי בודדה
ולמרות הכל לא ניסיתי להשתחרר,
משקריך הקרים, שאותי עדיין עוטפים
קצת אבסורד שבמוחי
ממשיכה אני לקרוא לך אהובי,
ואתי אנקורי צדקה כשאמרה,
זה היה רק "אתה, אני- ואתה" |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.