חיוך.
חיוך היה כל מה שהיה נחוץ באותו הרגע.
ישבנו רחוק, ולא העזנו להפסיק להסתכל אחד על השני.
לרגע, פחדתי לעזוב אותו בעיניים.
אם אסיט מבטי, הוא ייעלם לי.

נשיקה.
נשיקה, זה כל מה שהשתוקקתי אליו באותו הרגע.
עמדנו קרוב ולא זזנו.
לא רצינו להרוס את הקסם ששרה עלינו.

חיבוק.
חיבור היה מה שהבעיר את גופי.
ידיו, ליטפו את גופי, ושמרו עליי שלא אלך,
הביעו דברים שהפה לא מעיז לספר.
ידיי, שהביעו כל מה שלא יכולתי לומר במילים-
סיפרו על עומק אהבתי אליו.
             

כמו ילדה ביקשתי דברים קטנים,
חיוך, חיבוק, נשיקה.
לא ביקשתי דבר מלבד זה-
לא העזתי לבקש את ליבו.
הוא לא היה שלי יותר...