הפעם, ליום הולדתי ה-19, בנוסף למאתיים שקל (כן ניצן, שקל, לא
שקלים) הנצחיים קיבלתי ממך דבר נוסף - אותך. בבית חולים. התקף
לב. אירוע מוחי (שני ושלישי).
כבר כתבתי לך בעבר (הרחוק, שם באנגליה), שכשחשבתי על מותך,
חשבתי על סוף העולם, והדחקתי, אבל כשמחשבה כן התגנבה, סוף
העולם נראה משהו פתאומי, לא צפוי, בניגוד לכדור השלג שאיים
להרוס אותי.
הכל התגלגל - בית חולים. בית. שפיות זמנית. כוכב נולד שתיים.
אני לידך. בוכה. ואת מחייכת אליי. אני בוכה עוד יותר. את
מחזיקה לי את היד. אני נאחזת בך. ובוכה. העיניים שלך אומרות
שאת לא מבינה. אני בוכה. קצת פנימייה. עדיין בית. סיני. שקט.
רוגע. חזרה לבית ריק. בית חולים. קצה תקווה אבל לא. בית אבות
באופק. פנימייה. בית אבות. כאב. כאב. כאב. בכי.
חיידי.חיידי.חיידי. רק נלך מפה. 13.7.04  פנימייה. צפייה
בדעיכתך. פעם בשבוע. בכי. כעס. על העולם. גם עלייך אימא. לא
בדיוק ברור למה. פנימייה. בריחה. בית אבות. כאב. כאב. גם קצת
מעבר.
סוף פנימייה. חזרה לבית. מקולל מתמיד, בלעדייך. בלעדייך.
בלעדייך. בלעדייך. בית אבות. בכי (שוב?, כן. שוב.) בית. בית.
בית. שוטטות. עדי. שלושה שבועות היעדרות. דוחה בית אבות. זהו.
יום ראשון בית אבות. מחר - 19.9, בית אבות. 19.9. מוות.
הלוויה. בלעדיך. שלא תעז. דבר לא יבלום. גופתך. פיך.  תכריכים.

שיר למעלות. חזרה הביתה. שבעה. ראיון עבודה. אבל בית?. אנגליה.
אנגליה? מתאים? לי?.אנגליה. בכי. עלייך. אנגליה. רחוק. מהכל.
4.10 - מטוס. בכי. הפעם עליי. כאב. פחד. בכי. גם עלייך. רצון
להשתחרר. קשה לי. אמשיך מחר.