בחיוך מזויף משהו, אני מודבק בתוך פנקס כחול
אני ישראלי אני, ויהודי הלא הוא הלאום.
יש כאלה שומרים
ויש מסורתיים
גם שחורים יש
ויש כאלו ישראליים.
כולם פה ישראלים
אולם ישנם אלו אצלם לאומם מדינתם
סוג של חילוני, אך עם תיבול ים תיכוני
הדת משופעת מן התרבות
אזי הדעת מן הזהות.
התפצלות חדשה במורד הנהר,
אליה רק בני מולדתנו יכנסו ובכי אותה הם חפרו.
וישחה החילוני מן התפוצות בין ימים ומיצרים וההתפצלות לו
חסומה
יחשוב דתו כדתנו,
אך ללא שליטתנו, בתת מודע
הישראליות דבקה.
היא איננה רק שפה
ולא רק מוצא
היא יותר מכך פתאום
אני ישראלי אני
וזהו הלאום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.