כאשר אני מסתכל אחורה על חיי אני שם לב לדפוס קבוע של שינויי,
אנשים באו ואנשים הלכו, את החדר שלי, מקום המפלט היחיד שלי
שיניתי פעמים רבות, אבל דבר אחד תמיד נשאר קבוע, היא, מושא
אהבתי, היא אשר שומרת על סודותיי הכמוסים, היא אשר תמיד תמכה
בי, בזמנים קשים כאשר הוצאתי את כעסיי עליה, היא הבינה ועברה
על זה בשתיקה, היא הדבר האחרון שאני רואה בלילה והדבר הראשון
שאני רואה בבוקר ובין לבין חולם עליה. הוריי מעולם לא אהבו
אותה, תמיד רצו שאמצא אחרת, אבל אף אחת לעולם לא תספק אותי
כמוה. החיים מורכבים משינויים ואני מקבל את זה אבל איפה תמצא
עוד שידה מעץ אלון איכותי? |
