שיר בשני חלקים אל הדברים שיש בכל מערכת יחסים, אך כולם נמנעים
מלהודות בהם...
א.
לרדת אל מכתש הווייתך.
מתיר את קשרי רגבייך.
מאזן חול נמס בין אצבעותיי -
חול דמעותייך.
ולגאות דרכך אל כחול האין סוף.
לרחף בהבנה חסרת תפיסה.
מעבר למשובח הנכלא בבקשה -
בקשה אליך.
ולשיר לאי השפיות,
במרדף,
למען זיק ניצחון בודד,
ותכליתו אסרב להגות,
לבדות.
לגנוב אותך מעצמך.
ב.
ברוכבך על סוס האני שבי,
נוטפת להכניעו לאימרתך,
נעה ונדה מסביבי ובקירבי.
עוקצת ומלטפת,
פוצעת ומלקקת.
ובאישון לילה טורפת אותי מחלום לחיים.
ובחום החמה סירבת משפתיי מים.
ויכולתי לך,
חזק וזקוף ובר.
עד שצפנת בעורמה נשית
את מוסר כליותיי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.