|
רציתי לשרוף אותך כלפיד שאין לדעת מה הוא מעכל.
להניח לזכרך להיבדות בשקר רוח.
לשמוח על מרחק הימים הטווה מסלול שונה למשעולייך בי.
להזיע אותך ללא שוב.
ואין לי קושי לכך,
אם אך אמחה את הלחש המטריד,
הבלתי פוסק -
של חיוכך מראשי. |
|
|
פוליאנה אמרו
הזכר אוהב את
המוות
אני אומר תנו לו
פריווט
עשר שנים אח"כ
שבק"ס אמרו שהוא
נופל וקם כי
הדרך ארוכה
ומפותלת
אני אומר תנו לו
לשבת
ומה יגידו עוד
עשר שנים את זה
הבמה נותנת
ואני אומר שאז
יהיה לכם ממני
קצת שקט
חצי תימני מביא
אותה בנבואה
מחורזת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.