|
רציתי לשרוף אותך כלפיד שאין לדעת מה הוא מעכל.
להניח לזכרך להיבדות בשקר רוח.
לשמוח על מרחק הימים הטווה מסלול שונה למשעולייך בי.
להזיע אותך ללא שוב.
ואין לי קושי לכך,
אם אך אמחה את הלחש המטריד,
הבלתי פוסק -
של חיוכך מראשי. |
|
|
אז הוא הרים
אותי, זרק אותי
בכוח על הקיר,
ואז תפס אותי
שוב, זרק אותי
על הרצפה
והתיישב עלי
ואחרי כל זה הוא
עוד צחק!!!
הבובה הראשונה
של שוורצנגר
בילדותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.