|
ואני שואלת את עצמי ואותך מתי זה יגמר?
3 שנים ארוכות, מלמדות, מצחיקות, מעציבות ואני סובבת סביב עצמי
במעגל קסמים מכושף בתוך יער פיות. מוצאת את עצמי בורחת אליך.
אני רוצה לתת כל כך הרבה, אתה הרי מכיר אותי. צברתי נסיון חיים
די עשיר ויש בי כל כך הרבה לתת.
אני רוצה לגרום לו אושר, רוצה לגרום לו לצרוח מתענוג ולבכות
מרוב שטוב לו, ללקק את השפתיים ממטעמים ולגרגר בהנאה מליטופים
אבל הוא לא בא.
הם רוצים ממני רק סיפוק רגעי. אני רוצה לתת להם יותר אבל הם לא
רוצים לקחת ממני וזה שם! זה בחינם. אני אפילו לא מבקשת כלום
בתמורה, זה מונח על המדף צריך רק לבוא ולקחת אבל אף אחד לא
רוצה.
הקלפים סיפרו לי ש"אושר גדול מחכה לי מעבר לפינה". אני רצה
מקצה לקצה ומציצה מאחורי כל פינה אבל אושר לא שם. יכול להיות
שהוא משחק איתי מחבואים אבל הוא לא שם.
למה לא רוצים לקחת ממני? לכולם יש ולי לא... אני יודעת שזו
נשמעת התבכיינות וזה מזכיר לך רחמים עצמים אבל די!
אושר בוא אלי! אושר! תגיד לי איפה אתה ואני אבוא לקחת אותך!
ואולי...
אולי האושר שלי נמצא עמוק מתחת לאדמה בהר הרצל ולא יחזור אלי
לעולם. |
|
|
אז היא אמרה לי,
"וואו, איזה
שרירי!" אני
אמרתי "כן, אם
לא הייתי כל כך
שרירי אז בטח לא
היו עושים עלי
סרט"
רמבו 2 מאוהב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.