את היית פה בשבילנו תמיד, וגם בשבילי.
נתת הרגשה של בית, של מקום חם לחזור אליו
מהיום שנולדתי לימדו אותי לאהוב אותך
אמרו לי שתמיד תהיי פה.
סיפרו לי שאת הכי מיוחדת ויפה ושאין דומה לך בשום מקום.
פקחתי את עיניי פעמים כה רבות לראות אותך ותמיד היית מדהימה
ביופייך.
לפעמים היה קשה איתך ונתת הרגשה רעה ופחד - פחד רב כל כך.
אבל זה היה רק לעיתים רחוקות.
באיזשהו שלב יצאתי להילחם עבורך, כמו כולם, כי אמרו לי שבשביל
להיות קרובה אלייך צריך גם לסבול.
אז סבלתי.
בשבילך.
ומשום מה, עם כל האהבה שיש לי אלייך אני עדיין רוצה לעזוב
אותך, לנסות דברים אחרים שאת לא יכולה להציע לי.
אבל אני מבטיחה לך דבר אחד, אני אחזור. אני תמיד אחזור לבקר
ולראות אותך.
למרות הצער והכאב שהבאת לי אני מבטיחה לחזור.
והיום יש לך יום הולדת וכמו כל שנה אני לא יודעת מה לאחל לך.
אני לא יודעת אם לשמוח או לבכות.
פשוט לא יודעת.
השנה אני רוצה להודות לך שעזרת לי לעבור מכשולים כה רבים ולצאת
מהם בשלום. שחישלת אותי.
תודה לך אהובתי היקרה,
תודה שאת נשארת נאמנה ואמיתית.
תודה לך מדינת ישראל.
מאחלת שנחגוג לך עוד ימי הולדת רבים,
שכוחנו יגדל ואהבתנו אלייך תתעצם.
ואל תיעלבי מאלו שבורחים ממך (כמוני).
בסוף כולם חוזרים כי אין לנו בית אחר.
אין לנו ארץ אחרת.
שיהיה במזל...
הדס |