בתוך תוככי מחשבתי,
ליד עטלף הפירות,
ישנו מוזיאון אמיתי:
סוואנות בתוך מגירות,
קירות מצמיחי בלוטים,
הישר מחלום מחלה,
קשורים בקרסים וחוטים
בתוך מעטפת מילה.
אלפי אהבות ישנות,
חורצות בבטון ואדיות.
שרידים עתיקים של טינות,
קבורים באבק של פיות.
זכרון השנים השחונות,
תיעוד מדויק, מתויק.
וטונות סוכר, שמופנות -
אל פני חיוכי, המומתק.
בעומק מוחי המושמץ
יש גם הגיון בריא:
הוא תחת זכוכית, מפוחלץ,
ליד עטלף הפרי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.