|
נגמרו הדמעות
הכאב דעך
העצב הופך שמחה לעיתים
ואת עדיין נוגעת.
ובשעות הבודדות והריקות כל כך
דמעה זולגת מעיניי
ואת כתמיד נוחתת על ליבי
חודרת כה עמוק לנשמתי.
ואולי לא נגע
ואולי לא נדבר
אבל כשהרוח תחלוף
רק אנחנו נדע
שאת כאן תמיד
אולי ככוכב ואולי כפרפר
את שומרת עליי שלא אלך לאיבוד.
מחזיקה אותי בחיי. |
|
|
ועכשיו,
כשמגרד לי בראש
ברגע חסר גבולות
זה בהוויה של
היקום,
רגע חסר הגיון
ובלתי ניתן
לתפיסה
אני תוהה.
אני תוהה, איך
זה שלעזאזל יש
כל כך הרבה
מזייני שכל
בעולם.
מוקדש לכל אנשי
ה א-משמעותיים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.