האמונות הטפלות שלנו לא-יאומנו
הזבל שמוכרים לנו,
שנקלט גם מהחדשות.
אנחנו יושבים על התחת, מפצחים גרעינים
שומעים ורואים זוועות,
אבל לא עושים כלום.
העוולות שנגרמים, מותירים עלינו רושם
העד רק יבכה בגללם,
אך יישאר בשקט.
הרוע שניתז, הרוע המבכה,
לא יבכה, לא יבכה.
רעש וצלצולים אינם עוזרים,
אם נשתיק אותם, זה רק ידחה את הסוף.
כעס וחרדה מתעוררים מאוחר,
אך הטינה שבפנים היא רגש משומר.
רצח לאור יום, ניסויים במעבדה,
כאב ושמחת-יתר הם אחים בדם,
שניהם מורגשים בקלות על-ידי הסם.
והראש מיותר, על הכתפיים יש זין,
חוסר האכפתיות משתלטת,
עכשיו במוח יש אין.
26.4.05 בהשראת גרין דיי |