תהילה אור / ללא פנים |
חילחלה הבדידות כרעל בעורקיי,
והכאב שבלבי
זב אל גפיי
בנחילים של כמיהה.
האין ניתץ את שמי תקוותי
לרסיסים חדים של ייאוש,
אשר ניטחו מציר הזמן
וניקבו את בשרי
שיכול היה להיות ענוג
אילו היית כאן ללטפו,
לנושמו אל תוך חייך,
לרעותו בשדות אהבתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|