מצטער,
אני כל כך מצטער על מה שגרם לך להתרחק
בלי לדעת יצרת חלל ענק, שמתמלא על-ידי פחד משתק
אני פוחד לאבד אותך,  ובדרך אני פוחד לאבד את עצמי
אני פוחד מההרגשה הזאת, שחוץ ממך הכל הופך להיות סתמי
אין לי שום עניין בחיים בהם את כלל לא מופיעה
אני אעשה מה שצריך כדי לגרום לך להבין שהשתניתי, שאת טועה
שתביני מעבר לכל ספק, למקרה שאת תוהה
חלומות האושר האופטימיים הפכו לחלומות בלהה

כל כך מצטער,
ואני מבקש בבקשה, תני לני הזדמנות להשתפר
תני לי הזדמנות על טעויות לכפר
לשבת, לשתף אותך במה שעליי עובר ולספר
מה קרה פתאום? הכל נראה כל כך לא פייר

ובכל זאת, יכול להיות שאין לי מה לעשות, מרגיש חסר אונים
קרה מה שקרה, זמנים משתנים
איך הורסים בבת אחת מה שלאט לאט בונים
איך הדברים הכי טיפשיים, דברים טובים מונעים

אני כל כך כועס על עצמי, שזה לא יאומן כמה
לא מבין איך בבת אחת נגמר, למרות שאני כן יודע למה
אני כל כך טיפש, ילד מטומטם שלא לומד
ידעתי הרי מההתחלה בדיוק איפה אני עומד
אני לא מאשים, אני רק בוכה במצוקה
על מה שירד לטמיון, מה שנרכש לאחר דרך ארוכה
נמאס לי מהיום, לא רוצה מחר, וכבר הדחקתי את אתמול
נגמר לי החלום, לא רוצה להתעורר, כבר נשבר לי מהכל