אויה לי
ולאיש
שהערתני בכוח
להרגיש
עכשיו הכול דואב
הלב
מתאכזב
לכי לך
מגרשני
מארץ -
מערש
אהבה אל
הכאב.
חשבתי
שזרחתי כשמש
אך לא הייתי
אלא
הלבנה
ברגע
מילואה
לרגע קט
היית לי
אולי
כחמה -
עכשיו
ליקוי.
כרת:
הים נסוג
ואני
טרם סבתי
לאחור
כאשת לוט
כפרספונה בשאול
תחתיות
והנה באה עלי
בחטף
החרב
המתהפכת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|