|
אויה לי
ולאיש
שהערתני בכוח
להרגיש
עכשיו הכול דואב
הלב
מתאכזב
לכי לך
מגרשני
מארץ -
מערש
אהבה אל
הכאב.
חשבתי
שזרחתי כשמש
אך לא הייתי
אלא
הלבנה
ברגע
מילואה
לרגע קט
היית לי
אולי
כחמה -
עכשיו
ליקוי.
כרת:
הים נסוג
ואני
טרם סבתי
לאחור
כאשת לוט
כפרספונה בשאול
תחתיות
והנה באה עלי
בחטף
החרב
המתהפכת. |
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.