|
ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה
ואני בחלומי בכלל נזכרתי בך.
זיכרון מודחק עולה וצף בלית ברירה:
סמטאות העיר ורשה עוטפות אותך.
שם ראיתיך לראשונה צוחקת עיניים
שם נשקתיך באוטובוס חשוך-שמים.
היום בו ירו בראש הממשלה
חלף כבר לפני תשע שנים.
וביום הזיכרון ליום ההוא הנפשע
עזבת אותי - לפני תשעה חודשים.
אז אמרת לי: "די, איני נשארת",
אז נשקתיך על ספסל שבור משענת.
אך אחר, הופיעה אחרת בעודי נם
ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הפציע.
ראיתי הורים שרים תקווה על קבר בנם
ואני זוכר הכל, אבל הולך קדימה. |
|
|
שלושה ימים אחרי
זה מגיעה לי
למשרד אחת,
אומרת שהיא
האחות של שירה,
ומבקשת שהמשרד
שלנו ישתמש
בסוכנות דוגמנות
שהיא עובדת בה.
אין לאנשים בושה
היום. חשבה תעשי
חינדלך נתקפל?
מה אנחנו
ילדים?
אפילו לא בלעה.
אבל מה, ציצים
יפים.
הקופירייטר של
אלוהים בשיחה
ליד הקולר לא עם
הלקוח, אלה עם
תקציבאי לא בכיר
שמטפל בלקוחות
אחרים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.