ענבל בן חיון / במסע |
כשלתי בין כל הסלעים,
הקוצים,
בדרך אליך.
בכל פעם שהיה נדמה-
הנה אתה שם, מסתתר,
מעבר לפניה-
נגלו לפני המרחקים הארוכים
וארץ קשה, צמאה.
ואתה?
אתה הולך לקראתי?
או שנפלת כבר, ודי?
אתה מושיט לי שם ידך?
לנגב את אבק הדרכים מפני כשאגיע?
עייפתי,
אך הבטח לי כי בסוף השביל הנך,
ואוסיף ללכת
עד שאגלה פניך
כדי שתגלה אותם אתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|