|
כמוסטנגים צמאי מרחבים
חיפשנו אהבהבים
אשר הביאונו אל בין המייצרים;
אף פעם לא הספיק.
האהבה סגרה עלינו בתשואה
אך העמיסה על המחשבה
את כל הטרדות היומ-יומיות
ואת הצרות בצרורות.
בוקר, בוקר היה כובשנו האור
אך בהמשך היום התגלגלנו לאשפתות
בהאשמות הדדיות
וצברנו טינות.
כמעט הלכה למות האהבה
ונדמה כי מאבדת את כתרה,
אך לבי פרפר ופרכס אל קרן אחרונה...
בבואי לקבלה - עלתה החמה כולה.
ושוב נפרצה דרכה של אהבה
ולמרגלותיה משתעשעים בתאווה,
שולחים זרועות לחבוק בה,
משגרים נשיקות פז לדבוק בה...
כמו בהתחלה.
15/05/05 ©
|
|
|
אין לי כבלים,
לא ראיתי חברים
או סיינפלד או
בברלי בחיים,
אין לי אף דיסק
של נירוונה
בבית, אין לי
ג'ינסים קרועים,
אני לא שם ג'ל,
לא אוכל טייק
אווי, ועדיין
אני בבמה חדשה.
מדהים, לא?
אד המתאבד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.