וַיְהִי בֹּקֶר
עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר
אַתָּה רוֹאֶה זְמַן תָּלוּי
בְּמַחְרוֹזוֹת אוֹר
טַל מְנַצְנֵץ בַּשּ-ָדוֹת
כְּמוֹ פְּרִי בָּשֵׁל שֶׁרַק מַמְתִּין לְךָ
אַתָּה הוֹלֵךְ וְאוֹסֵף
טוֹעֵם אֶת הַנֹּגַהּ
לַהֲקוֹת-צִפּוֹרִים מְעוֹפְפוֹת בַּתְּכֵלֶת
קוֹרֵא לָהֶן שֶׁתָּבוֹאנָה אֵלֶיךָ
לָשִׁיר אִתְּךָ מִזְמוֹר;
הַלְלוּיָהּ.

וַיְהִי עֶרֶב
הַכֹּל כְּבָר נֶאֱסַף וְנִטְעַם
זְמַן נֶעֱלַם נִשְׁאַר לְבַד
בְּש-ָדוֹת חֲרֵבִים
צִפּוֹרִים נָחוֹת בֵּין הַצְּלָלִים
מַבָּט אַחֲרוֹן עַל חֲבַצָּלוֹת לְבָנוֹת
נִסְחָפוֹת בְּמוֹרַד הַנָּהָר
אֵינְךָ רוֹאֶה דָּבָר
אָפוּף דְּמָמָה אַתָּה נִרְדָּם
רוּחַ-אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל הַמַּיִם
וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם מְזַמֵּר לְךָ;
הַלְלוּיָהּ.