תום לב / צרצרים |
חושך, רק כוכב אחד מאיר אותי בקושי
אין ירח בחלון שלי
והצרצרים בתוכי, זועקים למשהו,
למישהו.
אני שוכבת על הגב, עם עיניים פקוחות,
כבר שלוש בלילה,
אפשר לשמוע את הנשימות של בני הבית
את הבכי החלוש של אלוהים
אבל הצרצרים עוד בתוכי, מצרצרים כמו משוגעים
ואני בשקט, מנמיכה את הנשימות ומאזינה לרחשים והקולות.
צרצרים, מספיק להשתולל, הגיע זמן לישון
הגיע זמן לשכוח, לברוח
להתקדם הלאה, לכיוון אחר בשבילים, באדמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|