אני זוכרת את בית הקפה הארור הזה היטב היטב,
את הדרך בה נשכת את השפתיים כשהבטת במלצרית הדקה,
שמעתי את ה"ואוו" האילם שאמרת לה - ללא קול,
בעיניים מצועפות ובוחנות מקצה עד קצה.
אני שונאת את התפקיד הזה שאתה מדביק לי - תרוץ.
אני תרוץ לצאת החוצה, תרוץ לעיין במותניים צעירות
מצע גידול נוח, פאסיבי וכל כך אוהב
שיניח לך
להיות כזה
לפעמים אני לא יכולה לשאת את הכאב,
הנה אני לומדת את התפריט:
קפוצ'ינו 9 ש"ח
קפה שחור 9 ש"ח
מקיאטו 7 ש"ח
אספרסו קצר / ארוך 7 / 9 ש"ח
תה צמחים 7 ש"ח
צ'אי מסלה 9 ש"ח
לטה מוקצף בטעמים 12 ש"ח
כריך ג'בטה עם בולגרית חצילים קלויים ובזיליקום 32 ש"ח
כריך בייגל גבינה חם צלוי בגריל על מצע פסטו 32 ש"ח
...
תוקעת עיניים בתפריט המזון והשתיה החמה, קרה, בטעמים
משננת את המרכיבים והמחירים שוב ושוב,
שמשהו אחר יניע בי את המילים,
שהעיניים תהיינה תקועות בתפריט לקוני.
אני לא רוצה ג'בטה עם בולגרית, או לטה בטעמים
אני רוצה שתאהב אותי בדיוק כשאני איתך
ואתה - לא יכול להסיר עיניך מאגן הירכיים
שמטייל מולנו, או ממימדי החזה
של האישה מימיננו
והכאב שב ומכתיב:
קפוצ'ינו 9 שקלים
קפה שחור 9 שקלים
מקיאטו 7 שקלים
וליבי?!
...
חינם
פאקינג אוגוסט 2005 |