[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מישהו מהעבודה צלצל
הזמין אותי לפאב ביום שישי,
לבשתי חולצה ורודה וכפתרתי מעט
הותרתי בי קריצות בשר רכות
התבשמתי קלות ויצאתי
אל הלא נודע

נסענו לפאב בתל אביב,
המון כרים שחורים, שולחן עץ נמוך
עלינו למפלס עץ עליון נפרד וקטנטן
התיישבנו, הסרנו נעליים והתחלנו לגשש שיחה
דיברנו על מקומות רחוקים וריחות אחרים...
הזמנו נרגילת תפוחים משותפת
וודקה רדבול לי
ויסקי קולה לו

הבטתי בו לרגע
ובעודי מצמידה שפתי לקשית
שואבת את האלכוהול פנימה

ראיתי  לו בעיניים
את הגעגוע העמוק לחום
זיהיתי את התאווה חיה לו בעיניים
את התשוקה מתפתלת אילמת בחלציו
ולאט לאט התרתי לאלכוהול להטביע אותי
בנינוחות של הכרים בתחילה, ואח"כ בחיקו הזר

אצבעותיו נתקלו באצבעותיי
בזמן שניסה לאתר את מפתחות המכונית
הוא התיר אותן שם ולא זז, הרגשתי איך
הגוף שלי מפרפר צמרמורות עונג
עיניי מעפעפות ריסים ושפתי ננשכות
אך אף בת קול לא נשמעת
רק המגע דובר אותנו
ידיים אצבעות
עיניים
ריסים ננעלים
מפגש שפתיים רך
חיוך ממזרי של שנינו

תוך רגעים אנחנו נוזלים אל הכרים
הוא מחבק אותי, רוכן לחולצתי
נבלע בתוך המחשוף ומריח
בגשר אפו הוא משרבט בין כתלי שדי
את התשוקה שלו, קווי רוחב קצרים
נקודות לשון רטובות וחמות

אני שומעת את עצמי מניחה להכל
ונבלעת לתוך הקצב המטורף של המציאות
אני שותה את הוודקה רדבול שלי ומרגישה
איך האלכוהול מתיר לי להיות אחרת
אני מגניבה ידי לתוך חולצתו ומרגישה
איך הפטמות שלו התעוררו לחיים

זוג בנות מעשן סמוך אלינו
הן מגניבות מבט מחייכות במבוכה
מחייבות אותנו למידה של תאווה מאופקת

בכל פעם כשאני רוכנת לשולחן
אני מלטפת עם האמה את מכנסיו
כאילו נעה אל הנרגילה, אל השתייה
למעשה בוחשת במכנסיו בלי משים
ואני רואה את הנחש שבמכנסיו חי את המגע

החייכניות פורשות לחדר השירותים
וברגע שאנחנו שוב לבד, הוא רוכן אלי
מנשק אותי בשפתיים רכות ואני נמסה בידיו
גופי נשכב בין הכרים והוא נצמד אלי,
פוקח לי את הרגליים לפישוק רחב
ממקם שתי אצבעות בג'ינס ולוחץ
גל של עונג פיסי שוטף אותי
אני משחררת אנחות עונג
קצובות ורפות: "כן!"
הוא מתלונן שהג'ינס עבה
ואני אומרת שזה בדיוק העניין בגי'נסים
למתוח את התאווה עוד רגע ארוטי אחד

הוא לא מבין אותי, רק מציע שניקח חשבון וניסע אליו לדירה.
הוא משלם במהירות, ויוצא איתי מהפאב השחור אל העיר,
אנחנו אוחזים ידיים ומביטים סוד זה בזו, צועדים אל הרכב
אל המימוש הקרב של התאווה אצלו בדירה...

ספטמבר 2005







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הנני כותבת...
כי נגמר לי
הנייר.








זאת שאהבה את
התל-אביבי
מקלידה מבית
השימוש הקרוב.


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/2/06 13:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טיטי טובולינה

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה