|
נותנת ללהב לרקוד על ידי
מקלפת פיסה פיסה מעורי
מתמסרת לסכין כאילו אין לי ברירה,
זה כבר לא כואב
זה לא נורא.
בורחת מכאב אחד לשני
מה שהיה דמעתי הפך לדמי
מתמכרת לתחושה שמגיע הסוף,
זה ייגמר מהר
אולי בהתחלה קצת ישרוף.
בנגיעה שקטה עוצמת עיניי
בורחת מהירח האפל שמאיר את חיי
מתפללת לאלוהים שיעשה את זה קצר,
כלום כבר לא כואב
הכל עבר. |
|
|
צבוטאותי
ומוטאוטי ירדו
לסיניי,
פגשו שם את
אחמדתי ואת
קוסיתית
השרמוטה
צבוטאותי היה
ממורמר, כי מאז
שקוטאותי טבע,
הוא נאלץ לסתובב
במקומות מסריחים
ולא פחות זה
האנשים החארות,
איפה היה
המציל?!
איפה!!!
בן אדם נכנס
למים וזהו,
כלום,
ומי נשאר לספוג
את המציאות
מי?
ד"ר מישה רוזנר,
מחבר
האוטוביוגרפיה
הרשמית של
צבוטאותי שטרן -
אין לי
חברים!!!
עכשיו בשבוע
הספר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.