|
במרוצת שגרה קדימה
באורות מכוונים זהובים
נשימות של גלגלי מתכת
על הכביש
אספלט אדום ומשתוקק
על קו זינוקו של היום.
על חודה של יפו
יפו שלי לרגעים
מחליק הים
מים לנגד חומה
כעור חשוף בשמש
כעסיס רימונים כחולים
עיניי נעצמות בכאב מתפרץ
מאושר
אל מול חיים רבים כל כך
והם זורמים בסדקיי
באינדיגו משתולל ומתפרע
ולא הייתי עוד שחוחה מנגד
אלא איתם, מתוכם
כמו סיפור שברירי
מתפקע
כמו החול העייף
השוקט
שמיים רקים מעול
בתומו של בוקר
עתיק.
ל"פתוח" הסגור |
|
|
מה אתם משחקים
מופתעים?!!
לא ראיתם אף פעם
סלוגן?
להב בן-לאדן,
שונא צבועים,
וחבר אמ"י |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.