אומרים שגוף האדם הוא כמו מכונה.
אם היו מסתכלים על גופך,
היו נוכחים על אמיתות האימרה.
ואני שואלת אותך שאלה תמימה,
ובאמת בלי כל רמיזה.
אולי תנוח?
בשביל מה כל הכח?
בשביל מה להלחם?
הרי זה אפילו לא מנחם...
כל חייך נלחמת,
תודות לא קיבלת.
מסכן את חייך
ואבריך.
היית חזק,
אתה חזק,
ותמיד תשאר חזק.
עד הסוף המר.
(שאני מכירה בעובדה שלא כל כך רחוק)
דיאליזה כל יומיים,
צינתור כל שנתיים,
והפחד...
הפחד חסר האונים הזה בעינייך
כל דקותיים.
יוני 2003 לסבא ז"ל.... אוהבת אותך... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.