ענבר שוקר / אני יודעת |
אני יודעת את עצבה.
אני יודעת מבטה
של ציפור כלואה.
אני יודעת מחשבותיה,
אני יודעת ריגשותיה,
אני יודעת רצונותיה,
של ציפור כלואה.
אני יודעת אהבותיה,
אני יודעת שנאותיה,
אני יודעת רצונה,
שיחזור עולמה.
וכנפיה שקוצצו,
וילדיה שנלקחו,
ואהובה שמכרו.
אני יודעת ידיעותיה,
שחשבתם שתביא לכם אושר.
אני יודעת תשוקותיה,
לעופף אל מעבר...
אני יודעת...
ואני יודעת, שאני לא רוצה לדעת...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|